התוכן העיקרי

אינה שכטוביץ, נובוסטי נדלי

"בימויו של ארתור קוגן מצליח, בעדינות ובלי לחץ, לחשוף את טבעו של העימות הנשי במשפחה היהודית, ומצייר במדויק את ציר יחסי הכלה-חמות המורכב, תוך כדי תנופה אמיתית ותחושת אנושיות אותנטית. קוגן שוב זכה בדו קרב אל מול הגורל התיאטרלי האכזר. הוא שוב מצליח להפגין מקצועיות וטוב טעם. ב"מירל'ה" הוא מיטיב לבטא עצמו בדייקנות.

סשה ליסיאנסקי, אמן גדול במתן רמזים ונימוקים, הצליח לצייר תמונה מדויקת של סלוצק - עיירה ענייה, מטושטשת מערפל וגשמים עזים,ותיאור איכותי של גרודנו האירופאית והשלווה. לסיאנסקי המדהים הגן שוב על התואר של אמן התיאטרון המבריק שהוא.

"משורר האור" (קשה אפילו לקרוא לזה מעצב תאורה), מישה צ'רניאבסקי, העניק לכל המופע טון קסום, ושקיפות כמעט חיה.  תודה לך, יידישפיל".