התוכן העיקרי

הזכייה הגדולה

דאָס גרויסע געווינס

קומדיה מאת שלום עליכם

בקומדיה הקלאסית הזאת, שתיאטרון יידישפיל עידכן ועיבד לימינו, משתעשע שלום עליכם, גדול הסופרים היהודיים, בלשון מושחזת אך עם חמלה, אהבה והבנה, בחולשות אנושיות נפוצות. לדוגמה, הצורך שכל הבעיות תיעלמנה מעצמן בעזרת נס, השפעת הכסף הגדול על האדם ועל התנהגות הבריות, והקשר שבין תאוות ממון לרגשות אנושיים. שלום עליכם אינו מסתיר מאיתנו את העדפתו לכוחן של אהבה, פשטות, כנות ואמת. זוהי סאטירה אקטואלית מתמיד ומצחיקה עד דמעות, שהיא גם סיפור אהבה: אהבת נעורים השזורה בסיפור יחד עם אהבת האדם של המחבר.

מערכה ראשונה
בביתו של שימעלע סורקר חייט עני יש שני שוליות צעירים מוטל וקופל. שניהם מאוהבים בבתו היפה של החייט ביילקה שמה.
אשתו של שימעלע אטי מני מתלוננת על עוניים הגדול. סכנת פינוי מאיימת עליהם בגלל שהם מפגרים בתשלום שכר הדירה.
נכנס שימעלע ומודיע שישיב ידו כרטיס לוטו והיום הוא יום ההגרלה.
כאשר מגיע קולטון סוכן הבית כדי לגבות את החוב חוזרת ביילקנ מן הבנק ומסתבר שהם זכו בהגרלה.
מערכה שניה
שימעלע ואטי מני עוברים לבית רחב ידיים. עם התעשרותם הם זוכה ביילקה להצעת נישואין מעניינת מסולומון בנם של בעל הבית הגביר פיין.
ההתעשרות מביאה אל סף ביתם גם זוג רמאים המפתים אותם להשקיע את כספם באמנות הקולנוע.
ביילקה אינה שותפה לסחרחורת שתקפה את הוריה. היא מפוכחת. לבה נתון לשוליות החייטים.
זוג הרמאים מחתימים את שימעלע על המחאה על סף הזכייה הגדולה ומסתלקים.
כאשר מגיעים הזוג פיין ובנם לראות את הכלה המיועדת ולבדוק את הונו של שימעלע. מסתבר שהבת ברחה וגם הכסף נעלם מן הבנק.
מערכה שלישית
ביילקה ברחה חזרה אל בית המלאכה יחד עם שני שוליות החייטים. כבר ברור שלבה נוטה אל אחד מהם למוטל. הוריה נכנסים מבוהלים ומודיעים לה שהעושר התפוגג ונעלם כלעומת שבא. המשפחה המאושרת חוגגת את חתונתם של ביילקה ומוטל.

המסרים במחזהו של שלום עליכם
שתי עלילות מקבילות בונות את המחזה:
א. סיפור אהבתם של שני השוליות מוטל וקופל לביילקה בתו של החייט.
ב. סיפור זכייתו שימעלע סורוקער עלייתו לגדולה ונפילתו בפח של שני הרמאים.
מול אהבת האמת התמימה של החייטים הצעירים עומדת תאוות הבצע של המבוגרים.
עולם הכספים הבורגני הוא אשליה (כמו עולם הקולנוע בו הוא מתבקש להשקיע את כספו)
הדבר היחיד בעל המשמעות היא היכולת לאהוב אהבת אמת את האנשים סביבך.
שלום עליכם מתאים במחזה את הדגם של הקומדיה הקלסית המוליירית לעיירה היהודית.

מאת: שלום עליכם, במאי: יצחק שאולי, מעצבת תפאורה ותלבושות: פרידה קלפהולץ-אברהמי, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, תנועה: אלדר גרויסמן, מוזיקה: רוני וייס, ליווי מוזיקלי: לנה קופילביץ, עוזרת במאי ותרגום סימולטני: לורה סהר.

שחקנים: יעקב בודו, אנאבלה, מירי רגנדורפר, יהונתן רוזן, יובל רפפורט, עופר גולן, אירמה סטפנוב, מיכאל רוז'צקי, אריאל פורמן, אנדריי קשקר, נצר אלוני, ישראל טרייסטמן, אורי קובלסקי/ניב שפיר, מוניקה ורדימון, אמיתי קדר, עינת סגל-כהן.

 

 

פריטים קשורים

  • בן-עמי פיינגולד, מקור ראשון
    "הזכייה הגדולה באמת - הביצוע. הבמאי יצחק שאולי ביים את המחזה בסגנון שיש בו קצב, אווירה ושילוב של קומדיה, פארסה וסאטירה חברתית עם קצת הווי, הומור ופולקלור- והכול במינון הנכון, בלא לגלוש לבדרנות מצחיקה לשמה. מאחורי כל ג'סטה ורפליקה מתחבא שלום-עליכם המציץ אלינו מאחורי הקלעים ואומר כביכול 'זהו זה- לכך התכוונתי!'. כל דמות וכל אחד מהטיפוסים השונים זוכה לעיצוב מדויק ומכוון מבחינת הנוכחות, טון הדיבור, התנועה ומשחק של גוף ופנים. בראש ובראשונה יש לציין את יעקב בודו ואנאבלה בתפקידי שימלה ועטי-מני. כל אחד מהם מגיש טיפוס עם אופי, נוכחות ומשחק מרשים. גם תפקידים שוליים לכאורה, דוגמת שני המשרתים (אמיתי קדר ועינת סגל-כהן) עולים בדרגה מהשוליים למרכז. לכך מצטרפות התלבושות של פרידה קלפהולץ-אברהמי, שגם הן מהוות חלק אפקטיבי מהאופי הקומי-סאטירי של המחזה וכן המוזיקה של רוני וייס, שאינה רק מוזיקת רקע אלא גם תיאטרון מוזיקלי לכל דבר. מדובר בעוד שלום-עליכם במיטבו, ובעוד חגיגה של תיאטרון".
  • עליס בליטנטל, צפון העיר תל אביב
    "היידישפיל מחדש את הסאטירה שלא נס ליחה "הזכייה הגדולה". בראשה כוכבי היידישפיל בודו ואנאבלה ולצידם להקה צעירה ותוססת של בוגרי הסטודיו של התיאטרון היידי, שבעברם בוגרי בתי ספר למשחק. מה מידת השפעת זכייה בכסף על התנהגות האנשים ואופיים, ממחיש בימויו המשובח של יצחק שאולי, בצירוף התלבושות האותנטיות המוקפדות של פרידה קלפהולץ-אברהמי, התאורה הנפלאה של מישה צ'רניאבסקי, שהוא במקביל גם תאורן הבית של תיאטרון סוברמינק במוסקבה, התנועה מצודדת העין של הכוריאוגרף ברוך הכישרון אלדר גרויסמן, והמוזיקה של רוני וייס. כל אלה- והחיבור עם להקת הצעירים המוכשרים כמו מירי רגנדורפר כנשוא אהבתם של יונתן רוזן ויובל רפפורט, החייטים הצעירים העובדים אצל אביה, יעקב בודו, שמוכיח כאן מעבר לכישרון הקומי גם יכולת לרגש דרמטית, עופר גולן כגביר של העיירה, שחושק בבתו של בודו ככלה לבנו (מיכאל רוז'יצקי), שכמו גולן ובמיוחד כמו אנדרי קשקר יוצרים דמויות קריקטוריסטיות הן במשחק, הן בתנועה והן בצורתם. הצגה מצחיקה, מדגדגת ומענגת ביותר".
ביקורות
  • בן-עמי פיינגולד, מקור ראשון
    "הזכייה הגדולה באמת - הביצוע. הבמאי יצחק שאולי ביים את המחזה בסגנון שיש בו קצב, אווירה ושילוב של קומדיה, פארסה וסאטירה חברתית עם קצת הווי, הומור ופולקלור- והכול במינון הנכון, בלא לגלוש לבדרנות מצחיקה לשמה. מאחורי כל ג'סטה ורפליקה מתחבא שלום-עליכם המציץ אלינו מאחורי הקלעים ואומר כביכול 'זהו זה- לכך התכוונתי!'. כל דמות וכל אחד מהטיפוסים השונים זוכה לעיצוב מדויק ומכוון מבחינת הנוכחות, טון הדיבור, התנועה ומשחק של גוף ופנים. בראש ובראשונה יש לציין את יעקב בודו ואנאבלה בתפקידי שימלה ועטי-מני. כל אחד מהם מגיש טיפוס עם אופי, נוכחות ומשחק מרשים. גם תפקידים שוליים לכאורה, דוגמת שני המשרתים (אמיתי קדר ועינת סגל-כהן) עולים בדרגה מהשוליים למרכז. לכך מצטרפות התלבושות של פרידה קלפהולץ-אברהמי, שגם הן מהוות חלק אפקטיבי מהאופי הקומי-סאטירי של המחזה וכן המוזיקה של רוני וייס, שאינה רק מוזיקת רקע אלא גם תיאטרון מוזיקלי לכל דבר. מדובר בעוד שלום-עליכם במיטבו, ובעוד חגיגה של תיאטרון".
  • עליס בליטנטל, צפון העיר תל אביב
    "היידישפיל מחדש את הסאטירה שלא נס ליחה "הזכייה הגדולה". בראשה כוכבי היידישפיל בודו ואנאבלה ולצידם להקה צעירה ותוססת של בוגרי הסטודיו של התיאטרון היידי, שבעברם בוגרי בתי ספר למשחק. מה מידת השפעת זכייה בכסף על התנהגות האנשים ואופיים, ממחיש בימויו המשובח של יצחק שאולי, בצירוף התלבושות האותנטיות המוקפדות של פרידה קלפהולץ-אברהמי, התאורה הנפלאה של מישה צ'רניאבסקי, שהוא במקביל גם תאורן הבית של תיאטרון סוברמינק במוסקבה, התנועה מצודדת העין של הכוריאוגרף ברוך הכישרון אלדר גרויסמן, והמוזיקה של רוני וייס. כל אלה- והחיבור עם להקת הצעירים המוכשרים כמו מירי רגנדורפר כנשוא אהבתם של יונתן רוזן ויובל רפפורט, החייטים הצעירים העובדים אצל אביה, יעקב בודו, שמוכיח כאן מעבר לכישרון הקומי גם יכולת לרגש דרמטית, עופר גולן כגביר של העיירה, שחושק בבתו של בודו ככלה לבנו (מיכאל רוז'יצקי), שכמו גולן ובמיוחד כמו אנדרי קשקר יוצרים דמויות קריקטוריסטיות הן במשחק, הן בתנועה והן בצורתם. הצגה מצחיקה, מדגדגת ומענגת ביותר".