דבר המנכ"ל תיאטרון יידישפיל נוסד לפני 20 שנים, במטרה לטפח ולחשוף את עושרה, גדולתה וחשיבותה של תרבות היידיש במטרה לגבש להקה של שחקנים ויוצרים,שיהוו גרעין פעיל, בעל איכות אמנותית

ורמה מקצועית גבוהה, ובמטרה להחזיר ליידיש את חינה, עממיותה ותפארתה.
היום, ב-2009, כבר מתבררת הדעה שיידיש אינה שפה מתה וגלותית, אלא גורם מהותי, תרבותי והיסטורי שהמדינה מחוייבת לשמרו ולדאוג לפיתוחו. בשנות ה-90 של המאה הקודמת, החליט ארגון "אונסקו" על הכרה בתרבות היידיש כתרבות אירופאית חשובה החייבת בשימור..
מהו סוד קסמה של היידיש? כיצד הצליחה שפה בלי ארץ לכבוש לעצמה מקום כל כך חשוב, לא רק בתוך השפה העברית, אלא גם בשפה האנגלית ובשפות אחרות המדוברות היום? אולי התשובה טמונה בצבעוניות ובציוריות שבה, הדימויים הרבים, ההומור והביטויים העסיסיים שלעיתים קרובות אין להם אח ורע באף שפה אחרת ואינם ניתנים לתרגום - גיי ווייס.
ב-1993 אורגן ביוזמתי "יום יידיש" בכנסת שבעקבותיו נחקק "החוק לשימור תרבות היידיש" והוקמה "הרשות הלאומית לתרבות היידיש". אבל אין ספק, כי המקום המרכזי בו יכולה היידיש לזהור במלוא תפארתה וגדולתה ולתקשר עם הקהל דרך הטקסטים השנונים, המצחיקים וקורעי הלב, השירים הנפלאים שממיסים את הנשמה והדמויות האנושיות כל כך, לטוב ולרע - הוא במת התיאטרון. שם קם לתחייה עולם שלם, צבעוני, מלא בחוכמת חיים, עגום משהו אך גם משעשע, אותו עולם שנמוג בעשן המשרפות לפני 65 שנים.
היום, 20 שנים לאחר הקמתו, אפשר להגדיר את קיומו של תיאטרון "יידישפיל" כנס תרבותי, וכאן המקום להזכיר ולהודות לכל אותם אישים שהושיטו לי יד בהגשמת החלום - ראשון ראשון חביב הוא ראש עיריית ת"א-יפו באותם ימים, שלמה להט (צ'יץ') שנעזר באנשי ציבור כמו יצחק ארצי ז"ל, ראש לשכת עורכי הדין דוד רוטלוי ז"ל, משה נוידורפר ז"ל, אליעזר אורן ז"ל ועוד אנשי כלכלה, אמנים ואנשי רוח שהבינו כי תרבות היידיש היא ערובה מוחשית לשימור זכרון השואה לעולמי עד. וכמובן, תמיכתם הבלתי-מסוייגת של יהודים טובים אחרים שהרעיון לשמוע שוב את ה"מאמע לשון" שלהם על קרשי הבמה, ריגש אותם.
התיאטרון העלה עד היום למעלה מ- 60 הפקות ויוצר שלוש-ארבע הפקות חדשות כל שנה בפני קרוב ל-80,000 איש ברחבי הארץ. שליש מקהלנו כבר מורכב מאנשים צעירים, ילידי הארץ ששמעו יידיש בבית ולצידם עולים חדשים שבאים להתחבר לשורשים עמוקים יותר בתרבות היהודית שלהם.
התיאטרון הופיע ב-25 פסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים ברחבי העולם ומייצג בגאווה את התרבות הישראלית המתחדשת.
היום, כשאנו חוגגים 20 שנים להיווסדנו, כבר מתגברת התחושה שאין צורך להתחנן יותר על נפשה של התרבות הייחודית הזו. ההכרה בה היא עובדה מוגמרת, כל שנותר הוא להמשיך להילחם על קיומה (הכלכלי, בעיקר) ולקבל הכרה ב"יידישפיל" כתיאטרון ממלכתי של מדינת ישראל ובית קבוע שיהווה לא רק אולם מופעים, אלא ישמש כמרכז לתרבות יידיש על כל צדדיה וגווניה. אם זוכה התיאטרון היידי בפולין, ברומניה, בניו-יורק ובארצות נכר אחרות לתמיכה כל כך מאסיבית - לא מגיע גם לנו? שהיידיש הייתה שפתם של הורינו, סבינו ושישה מיליון אחינו ואחיותינו שנכחדו בשואה? אנו מחכים לתשובה...

שמואל עצמון-וירצר
מנכ"ל ומנהל אמנותי

מידע נוסף
	ברכת נשיא המדינה
	ברכת שרת התרבות והספורט
	ברכת ראש העיר