בלאָנזשענדע שטערן
דרמה מלאת מוזיקה על פי הרומן הידוע של שלום עליכם מחזה: יהושע סובול ואיה קפלן בימוי: איה קפלן עם: דורון תבורי, יעקב בודו, ענת עצמון, יהונתן רוזן, הילית דייטש-שני ועוד
"אדם הוא כוכב וטבעו לתעות…" דרמה ססגונית ורחבת יריעה המתרחשת על רקע קורותיו של התאטרון היידי שצמח מן הלהקות הנודדות של סוף המאה ה-19 וכתובה על פי סגנונו המושחז וההומוריסטי של שלום עליכם, מגדולי הסופרים היהודים שבדורות האחרונים. סיפור אהבתם של לייבל, בן הגביר העשיר ורייזל, בת החזן העני, הבורחים יחד מעיירתם כדי להצטרף ללהקת שחקנים נודדת, מופרדים זה מזו בליל בריחתם ונידונים לנדוד בעולם בנפרד כשהם חותרים בלי הרף להתאחדות מחודשת. בהצגה משולבים שירים ממיטב המסורת היידית/תיאטרלית כגון: הבן יקיר לי, צימוקים ושקדים, כשהרבי שר ועוד … תרגום: יהושע סובול, תנועה: עמית זמיר, תפאורה ותלבושות: יהודית אהרון, מוזיקה: דורי פרנס, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, תרגום סימולטני: לורה סהר בהשתתפות (לפי א'-ב'): יעקב בודו, הילית דייטש-שני, ישראל טרייסטמן, אירמה סטפנוב, ענת עצמון, מירי רגנדורפר, יהונתן רוזן, יובל רפפורט, ניב שפיר, דורון תבורי/אנדריי קשקר
בליווי תרגום לעברית ולרוסיתמן הביקורות:
"באמצעים מוגבלים, ובהרבה נאיביות מתוחכמת, מעלה ה"יידישפיל" מלודרמה מרתקת המתרחשת מאחורי הקלעים של תאטרון יידיש, שהם מאחורי הקלעים של החיים היהודיים לפני יותר ממאה שנה. לאוהבי תאטרון יש קסם מיוחד בסיפורים של מאחורי הקלעים של התאטרון, והרומן של שלום עליכם, על דרכם של הנער לייבל והנערה רייזלה מן העיירה היהודית ברומניה אל בימות האופרה והתאטרון (היהודי) בעולם הוא סיפור חכם ומרתק גם על חיים יהודיים, וגם על התאטרון היהודי, וגם על אנשים, המחפשים את עצמם ואת האושר. יהושע סובול ואיה קפלן עיבדו את הרומן לבמה במה שראוי לכנות "נאיביות מתוחכמת": באמצעים מוגבלים, על במה מוגבלת, הם הצליחו לספר את המעשה, על דמויותיו, תהפוכות עלילותיו ופניו האידיאולוגיים (על ישן וחדש, יהדות, חילוניות ותאטרון, מוגזם ומופנם, אידי ואוניברסאלי) כשמצד אחד הם לא חוששים לצלול אל הרגש ואל המלודרמה הגועשת, ומצד שני יודעים ליצור אפקטים תיאטרליים פשוטים ומרשימים, כמעט מנוכרים, באמצעות ארגזי אביזרים המשמשים עגלות (תפאורה ותלבושות: יהודית אהרן), ותנועה פשוטה ואפקטיבית המאפשרת לגולל סיפור כמעט אפי, הנמשך על פני עשר שנים ובהרבה מקומות התרחשות, שרובן במות בערים שונות, שהיא במה אחת קטנה בצוותא. והעלילה מתרחשת – כיאה לתאטרון בתוך תאטרון – גם באולם. כיאה לסיפור על חיים יהודיים ותאטרון יידיש המחפש את דרכו, ההצגה היא ביידיש (עם כתוביות בעברית ורוסית). אינני דובר יידיש, ובכל זאת נשאבתי לסיפור הזה, כי הוא נעשה במלוא חופניים של התלהבות ומיומנות בימתית, ובעיקר באהבה גדולה ליידיש ולתאטרון, שכל הדמויות הראשיות בהצגה מכורות לו, כמו יוצרי ההצגה וחלק ניכר מהקהל בהצגת הבכורה. וכיוון שזהו, בעיקרו של דבר, סיפור על אנשי תאטרון שרובם בנשמתם "אקטיורים", חלק רב מאוד מהצלחת ההצגה הוא הישגם של השחקנים, בתפקידים גדולים כקטנים. ישראל טרייסטמן מעצב היטב את דמות אבי הגיבור, מייצג העולם היהודי הישן, מירי רגנדורפר פרימדונית כנדרש בתפקיד הפרימדונה היהודייה, ואירמה סטפנוב מכמירת לב בתפקיד זלאטקע הנטושה. ענת עצמון מובילה בבטחה את העלילה ויעקב בודו בתפקיד מנהל התאטרון מוראווצ'יק מביא לבמה את הטעם הנכון של התאטרון היידי "ההוא", שבו מתרחשת העלילה, ואותו רוצים הגיבורים איכשהו לשנות. לב הדרמה נתון בידי שני צעירים וכוכב שלא תועה אחד: הילית דייטש-שני היא בעלת קול כובש ונוכחות טבעית, ויהונתן רוזן מיטיב לעצב את דמות השחקן המאהב הנקרע בין אהבתו לעצמו, לתאטרון ולאהבת נעוריו. את כל החוטים מחזיק בידו דורון תבורי, המפיסטופלס היהודי, האקטיור האולטימטיווי, שמביא לבמה נוכחות גרוטסקית, משחרר את כל המצערת ומעניק לאירועי התאטרון נופך כמעט שטני. בקיצור, ישבתי בהצגה הזאת, על שתי מערכותיה כצופה תמים, שבסך הכול רוצה שיספרו לו עוד, ראיתי את העמדת הפנים ונסחפתי אחריה". (מיכאל הנדלזלץ, "הארץ", 8.2.16)
יש תיאטרון יפה ומרשים! וגם חומר למחשבה מבחינת סגנון המשחק והבימוי. יש במחזה הרבה מוסיקה עם שירים ופיוטים מוכרים המוסיפים למחזה ולהצגה חיוניות רבה. כל תפקיד מלוהק ומשוחק כמו שצריך. נזכיר את יהונתן רוזן והילית דייטש. דורון תבורי, שכמסתבר, יודע גם לשחק ביידיש, עיצב דמות מרשימה של איש תיאטרון כטיפוס נוקשה, שתלטן, ועם זאת גם בן אדם רגיש, כשצריך. צל"ש מחמיא מגיע גם ליעקב בודו (מוראבצ'יק), ענת עצמון (בריינדל) וכן לישראל טרייסטמן, מירי רגנדורפר, יובל רפפורט, ניב שפיר ואירמה סטפנוב, שכול אחד-ת מהם-ן שיחק-ה בהצלחה כמה תפקידים, שונים ומגוונים. סך הכול – אנסמבל מושלם אחד אחד, כולל שלושה כליזמרים. הישג חשוב למחזאים, לבמאית ולשחקנים, למוסיקאים, וכמובן לתיאטרון. יש מה לראות ומה לשמוע.(בן-עמי פיינגולד, 8.2.16)
"הצגת המחזה שכתבו יהושע סובול ואיה קפלן עפ"י הרומן הנודע של שלום עליכם "כוכבים תועים", מביאה לתיאטרון היידישפיל את הנסיקה הגדולה ביותר שידע. זאת, משום המזיגה של דרמה משובחת, מחזמר וביצוע מובחר של השחקנים והיוצרים. מנהל היידישפיל ששי קשת, מצליח להביא את היידישפיל לקהלים שלא ידעו את השפה או תרבותה מעולם. מכאן הבחירה בבימאית צעירה וכה מחוננת כמו איה קפלן, שיחד עם המחזאי הדגול יהושע סובול כתבו ועיבדו את הרומן הנודע למחזה שמשולבים בו הן מה שאהבו בעבר באי התיאטרון היידי, והן מה שהצעירים כיום אוהבים: תיאטרון נוקב, ללא הפרזות, שמדבר לצופה בגובה העיניים. המאבק בין שני הסגנונות הללו בתיאטרון בא לידי ביטוי כאן, בצורה כה מקסימה, המובלעת בתוך סיפור הדרמה על רקע חיי התיאטרון היהודי בתחילת המאה ה-20. לשם הביצוע המושלם שובצו בהצגה שחקנים, רובם צעירי היידישפיל, שכבר עשו את הסטאז' שלהם ומופיעים בו כבר כשלוש שנים ויותר. אך היהלום שבכתר, מי שיוצק בהצגה את כל מלוא כישוריו ויכולותיו כגדול השחקנים הישראלים בדורנו – הוא דורון תבורי, שהופך את ההצגה ל- must עבור כל אוהב תיאטרון, גם אם אינו דובר יידיש, כמוני. לראות את תבורי עושה את מה שהוא עושה על הבמה בפיתולי גופו, בשפת הגוף העשירה, כשהוא נושא על כתפיו את מלוא תשומת לב הצופים הודות לאישיותו הבימתית הכובשת – זה משהו נדיר בכל תיאטרון אחר, כאן או בעולם. הופעתו כאן היא מהטובות, אם לא הטובה ביותר שנראתה אי פעם בכל רשימת הישגיו המופלאים עד היום. עיצוב הבמה המיוחד של יהודית אהרון יחד עם התלבושות הכה אותנטיות ומיוחדות שעיצבה – הן ממש יצירות; המוסיקה האלוהית שדורי פרנס ארגן ברקע ונסכה תחושה מעולם הכה רחוק מעולם תרבות היידיש, והייתה חלק מהמיזוג בין שני העולמות שבמחזה; עיצוב התאורה רחבת ההיקף של מישה צ'רניאבסקי, הדרכת השחקנים של הניה עצמון, במיוחד הצברים, כמו דורון תבורי שממש משכנע ביידיש שבפיו, והודה בפני שאינו יודע מילה ביידיש; שלושת הכליזמרים שעל הבמה – פולה כידר הכנר, אוהד בן אבי בקלרינט, ובראשם מוזיקאי הבית של היידישפיל – מישה בלכרוביץ, הנוסכים את הפאן היהודי והשמח בהצגה, עם השירים הכה ידועים שהפכו לנכס צאן ברזל. ומעל לכל אלה, עיצוב התנועה בקטעי המחול ובכלל של עמית זמיר, המעניק להצגה פאן עשיר, אקספרסיבי, וסוחף את הצופים עמו אל על. כל אלה הם מרכיבי ההצלחה של ההצגה החדשה ביידישפיל. חובה לציין, שהתרגום הסימולטני לעברית ולרוסית, מוצב נמוך, משני צדי הבמה, כך שכל בור כמוני ביידיש, יכול לקוראו ולראות את המשחק הכה משובח בעת ובעונה אחת כך שלא נדרשת ידיעת השפה..מה גם, שהיידיש היא שיבוש של מילים בעברית עם גרמנית ועוד. לא צריך לדעת יידיש כדי ליהנות מיצירה תיאטרלית כה נפלאה זו.מי שלא בא – מפסיד.(עליס בליטנטל, קפה דה מרקר, 9.2.16)
החל מ-2/1/16 ב"צוותא" תל אביב ובהיכלי התרבות ברחבי הארץלמידע ארצי ולהזמנות: 03-5254660 שלוחה 1