די מכשפה
סיפור המעשה (המחזמר) מאת אברהם גולדפאדן
מירל'ה היא יתומה מאם. אברהמצ'ה אביה, עשיר העירייה, נושא את בתיה, שכנה צעירה, לאישה. בתיה עושה יד אחת עם המכשפה המכונה "באבע יאכנע" ועם אליקום, יד ימינה של המכשפה, כדי להפיל את אברהמצ'ה בפח ולרשת את רכושו. אליקום מדפיס שטרות כסף מזויפים, שם אותם בכיסו של אברהמצ' ומלשין עליו לשלטונות. בחגיגת יום ההולדת ה-17 של מירל'ה נאסר אביה. האם החורגת מגלה את פרצופה האמיתי ויורדת לחייה של מירל'ה. כדי להפטר גם ממירל'ה, מציעה המכשפה תכסיס: בתיה תתן למירל'ה כסף ותשלח אותה לשוק לקנות בשר, המכשפה תגנוב את הכסף ומירל'ה, שיודעת את נחת זרועה של האם החורגת, לא תעיז לשוב הביתה, וכך היה. מירל'ה ממררת בבכי ושרה את "יהודים רחמו רחמו" המפורסם. המכשפה, המעמידה פנים שהיא דודתה של מירל'ה מביאה אותה בדרכי רמיה אל ביתה ושם מוכרת אותה לצועני. זה לוקח את מירל'ה ל"סטנבול" הרחוקה, שם הוא מכריח אותה לקבץ נדבות, לשיר ולרקד לצלילי תיבת הנגינה שלו. מרקוס חתנה של מירל'ה מחפש אחריה ומגיע גם הוא ל"סטנבול", שם מפגיש הגורל את הנאהבים. מרקוס פודה את מירל'ה מידי הצועני. בינתיים שוחרר אברהמצ'ה ממאסר והוא נפגש עם מירל'ה וחתנה מרקוס בפונדק דרכים. המכשפה, בתיה ואליקום, החרדים יתגלו כל מעלליהם, מחליטים לשרוף את הפונדק על יושביו. אך, כנאמר בשיר הסיום: "החופר בור לאחר, הוא עצמו נופל בו"… המכשפה, בתיה ואליקום עולים באש. מירל'ה, אביה ומרקוס, כל משתתפי המחזמר שרים את שיר הסיום.
במאי: שמואל בונים, ניהול מוסיקלי: פולדי שצמן, תפאורה: אודרי ברגנר, תלבושות: פיני משה, כוריאוגרפיה: ולנטין מנוחין, תאורה: יחיאל אורגל, הדרכת יידיש: הניה עצמון.
משתתפים: אנאבלה, בבה ברקוביץ, אפי מאיר,ישראל טרייסטמן, יוסי סוקולסקי, ליאורה אבני, נורית בנאי, אירנה ברובר, מישה דרנובסקי, גריגורי וינר, אמה זסלבסקה, מריו פודרבינק, נפתלי קריצ'בסקי, ניקולאי שרסטיאקוב, סמיון שוסטרמן, אלכסנדרה שירוקוב.
