זײַן נאָמען איז בנימין
קומדיה סאטירית מאת חתן פרס ישראל אפרים קישון
מחזהו הסאטירי הראשון של אפרים קישון. הועלה בתיאטרון הבימה בשנת 1953, ארבע שנים בלבד לאחר שהגיע ארצה, ללא מילה עברית בפיו. את מחזהו ביים בשעתו לא אחר מאשר ישראל בקר ועל שחקניו נמנו ענקי התיאטרון הישראלי, שאינם עוד: יהושע ברטונוב, שמוליק סגל, שמואל רודנסקי. יבל"א: עדה טל, שלמה בר-שביט ומישה אשרוב. במהלך השנים זכה המחזה לעשרות הפקות ברחבי העולם. ביניהן בשנת 1965 זו של תיאטרון "זווית" האוונגרדי ושמואל עצמון-וירצר, שהיה בין מייסדיו ושחקניו, אף ביים אותו. ב- 17 לאפריל 2003 הועלה לראשונה על-ידי היידישפיל – ביידיש כמובן.
על המחזהצבי, גיבור המחזה, הוא עולה חדש, המגיע ארצה מלא אידיאלים. קלות הדעת של קרוביו וטעות במכתבי המלצותיו, מעלה אותו בעל כורחו לדרגת מנהל מחלקה. צבי "המצליח" אותו מגלם השחקן אנדריי קשקר – עולה חדש מרוסיה, נכשל בתפקידו האבסורדי כשהוא חבול ופקוע משורה של היתקלויות עם הבירוקרטיה, גדושה בהעמדות פנים, ב"שמור לי ואשמור לך" ובחוסר המעש שחוגג עם כוסות התה הנצחיות. במפלתו הבלתי נמנעת של צבי, מציב קישון ראי חד ונוקב לליקויים, שגילה במערכת הניהול ובחברה הישראלית. אלה, שבמשך חמישים שנה רק הלכו והחמירו, כשידי השולטים והמבצעים עודן נטויות לרמוס ולשחוק את הפרט – במרות נטולת בושה. דמויות המחזה מוכרות לנו גם כיום. לא אחת הן מעוררות בנו צחוק, בשל הסיטואציות לתוכן הן נקלעות. אולם, מעבר לקומי ולמשעשע אי-אפשר שלא להתחבר למשפט שקישון כתב בזמנו: "הרי לא יתכן שהדברים ייגמרו בכך… אבל זה תלוי אולי בכולנו – בכל אחד מאיתנו". יש להניח שלא שיער, שמילותיו תהינה כה רלוונטיות גם היום.
מאת : אפרים קישון, תרגום ליידיש: ישראל בקר, עריכה ובימוי: שמואל עצמון-וירצר, עיצוב תפאורה: ניצן רפאלי, עיטור מוזיקלי: אלדד לידור, עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, תרגום סימולטני: לורה סהר.
משתתפים: יענקלה אלפרין, אנאבלה, יעקב בודו, ישראל טרייסטמן, הלנה ירלובה, לואיס מינסס, גרא סנדלר, אירמה סטפנוב, אורי קובלסקי, אנדריי קשקר.
